כוחה של מילה

אחד העקרונות החשובים שאני מבקשת ללמד הורים לקטנטנים ואת הגננות בגן שלי: לא לשחוק את המילה שלכם. המילה שלכם יקרה מפז. כל עוד הם קטנים יש לנו אמצעים נוספים כדי לגרום לכך שמה שביקשנו/אמרנו/דרשנו – יתקיים. בקרוב, האמצעים האלה כבר לא יעמדו לרשותכם וכל מה שישאר לכם – זו המילה שלכם..

זה נשמע ככה:

בן השנתיים שלנו מנהל אותנו. לא מקשיב!!!! אני מבקשת ממנו 50 פעם להכנס למקלחת/להתפשט/להכנס לאוטו והוא פשוט לא מקשיב!!

העקרון: לא אומרים שום דבר יותר משלוש פעמים. פשוט לא! בפעם השלישית זה קורה.

איך עושים את זה?

כוחה של מילה.png

בפעם הראשונה מבקשים. בפעם השניה מבקשים שוב. אולי לא שמע? את הפעם השלישית אומרים תוך כדי שעושים. מרימים למקלחת. מפשיטים, אוספים איתו, מכניסים לאוטו. כן. המילה שלכם יותר חשובה מהרצון שלנו לפתח את העצמאות שלו. זה לא יכול לבוא אחד על חשבון השני.

אם הילד שלנו מתרגל שבקשה שלנו יכולה להאמר 50 פעם וכלום לא קורה, הוא לומד שהמילה שלנו לא שווה כלום. זה מתחיל להשמע כמו רעש רקע שאין בעיה להתעלם ממנו. מהר מאוד, בן השנתיים שלנו יהפוך להיות בן ה12 שלנו. בגיל הזה כבר לא תצליחו ולא תרצו להכניס אותו פיזית למקלחת... אפילו לדמיין את זה – לא מסתדר. כל מה שישאר לכם בגיל ההתבגרות זו המילה שלכם. נצלו את היתרון הפיזי שלכם על הקטנטנים כל עוד אפשר. הכי בסיסי, הכי לא פוליקטי קורקט, לא מתיישב עם הגישה של "לזרום עם הילד". ועדיין. ילדים קטנים זקוקים לגבולות האלה. לידיעה שההורה שלהם הוא אדם שאפשר לסמוך עליו. שמילה שלו היא מילה ושבמקרה הצורך, ניתן להשען עליו.

כאן זה מתחיל